שיגדון כרוני עמיד 19.08.2020

הקשר בין שיפור קליני לירידה באורט בסרום בחולי שיגדון כרוני עמיד

במחקר זה נמצא כי טיפול עם פגלוטיקז הוביל לשיפור קליני גם בקרב מטופלים אשר לא הוגדרו כמגיבים על סמך מדידת אורט בסרום

מטרת המחקר היתה להעריך את השיפור הקליני במטופלים עם  שיגדון כרוני עמיד לטיפול אשר לא עמדו בקריטריונים של פרוטוקול התגובה לפגלוטיקז.

במחקר נעשה שימוש בניתוח ממצאים משני ניסויים מבוקרי הקצאה אקראית על מנת להעריך את היעילות הקלינית בקרב מטופלים שהוגדרו כמגיבים ובקרב קבוצת מטופלים אשר לא הוגדרו כמגיבים (שתי הקבוצות טופלו עם 8 מיליגרם של פגלוטיקז מדי שבועיים).

אורט בסרום נמדד לפני כל מתן של מנת טיפול והממצאים הבאים תועדו: הערכת התלקחויות שיגדון, הפחתת טופי, הערכת מטופל גלובלית (PtGA), מפרקים כאובים ונפוחים (TJC ו-SJC), כאב (דורג באמצעות 100-mm visual analog scale) וכן מגוון של תוצאים אשר דווחו על ידי המטופלים באמצעות שאלונים.

הניתוח שנעשה במחקר כלל 36 מטופלים שהגיבו מבחינת רמת אורט בסרום, 49 אשר לא הגיבו, ו-43 מטופלים אשר טופלו עם אינבו. תוצאות הטיפול בקרב שתי אוכלוסיות המחקר הצביעו על הפחתה משמעותית בטופי ושיפור מהמצב הבסיסי ב-PtGA, TJC, SJC, בכאב ובתוצאים אשר תועדו על פי השאלונים שמילאו המשתתפים.

מסקנת החוקרים היתה שמטופלי שיגדון כרוני עמיד לטיפול אשר לא עמדו בקריטריונים של ירידה באורט עדיין השיגו שיפור קליני משמעותי לאחר טיפול עם פגלוטיקז, מה שמרמז על כך שגם ירידה זמנית/ קלה באורט בסרום עשויה לתרום לשיפור קליני.

מקור:

Michael H. Pillinger et. al (2020) The Journal of Rheumatology DOI: https://doi.org/10.3899/jrheum.19016

נושאים קשורים:  מחקרים,  היפראורצמיה,  שיגדון,  אורט בסרום
תגובות